שכונת "גאולה" בחיפה של שנות החמישים והשישים של המאה ה-20 הייתה בבואה של המדינה הצעירה, עם הורים למודי תלאות שחלמו על שקט וחיים נורמליים, וילדים שסלדו מכל מה שהדיף ריח "גלותי", ושהשכונה הייתה להם עולם מלא, גדוש בחוויות והרפתקאות.

מאז, החליפו משפחות חרדיות בשחור את משפחות הפועלים האדומות, ובשבת כבר לא משחקים בכדורגל על הכביש.

אך לפרק זמן קצוב, "גאולה" ההיא עדיין חיה בזכרונם של הילדים שהיא הייתה נוף ילדותם.

בית אמא ואבא, בית הספר, שבט הצופים, מגרש "הפועל", גן בנימין, משה וחנות הספרים,

המנהל צוער הנורא, איש המערות, המורה יצחק חסר הבית, הקיוסק של ג'ימי, ציקצק חובב הילדים,

עאבד וסוסו, ועוד גלריה של דמויות ומקומות – כל אלה חוזרים לרגע קצר לחיים דרך עיניו של ילד.