הדרמה המתרחשת בבית מלון נידח בעיירה שכוחת-אל במישורים הגדולים בארצות הברית היא פרי דמיונו הפורה של סטיבן קְרֵיין – אבל באופן שבו הוא מתאר אותה היא הופכת למציאות דוקרת.
"אין לתמוה על כך שמכל סיפוריו של קריין זה היה החביב ביותר על המינגוויי, שכן כרבים מסיפוריו שלו עניינו בהתנהגויות גבריות, בשאלות של כבוד ובאלימות בכוח ובפועל. […] אין ספק שיצירתו של סטיבן קְרֵיין מצטיינת באיכות חזותית חזקה וכמו קולנועית בטרם היות הקולנוע לאמנות פופולרית.
"[…] מי טבע את הביטוי שלפיו 'המקום החם ביותר בגיהינום שמור לאלה השומרים על ניטרליות בעת משבר מוסרי'? האומנם דנטה או שמא קנדי או מרטין לותר קינג? מכל מקום נראה שבסיפור זה, מעבר להפגנת כישרונותיו התיאוריים והסיפוריים, מציב סטיבן קריין דרישה מוסרית זו בפני כל חברה המבקשת לקרוא לעצמה מתורבתת.
"[…] בלי הדוגמה והתקדים של קריין קשה, בראייה לאחור, להעלות על הדעת את יצירתו הסיפורית של המינגוויי."
[משה רון]
סטיבן קריין (1900-1871) הספיק בחייו הקצרים להעמיד יצירה ספרותית חדשנית ומגוונת שהציבה אותו כחולייה מקשרת חשובה במעבר מהמאה ה-19 למאה ה-20.
