בעקבות סופת חול המגיעה לארץ-ישראל תפקודו של הממשל מתמוטט. גילי, נערה בת שבע-עשרה מהמרכז, נוטלת את התרמיל הישן של אביה ויוצאת למסע אל הצפון הרחוק. בדרכה היא מתיידדת עם נווד משונה ואהובתו היפהפייה, והשלושה עושים את דרכם לקיבוץ הגושרים. גילי מגלה שבקיבוץ זה וביישובים השכנים קיימת קהילה שעליה מעולם לא שמעה, "התנועה להתמרת ציון".

הספר בוחן את החיים במציאות אחרת, של חציית גבולות האנושיות המוכרת, ובריאת אדם-חדש, דרך אבולוציה של התודעה.

"האדם התבוני" הינו ניסוי חשיבה נועז, הנציב סימני שאלה על עתידנו האנושות.

מתוך התודעה המתבוננת של גילי, חושף אותנו הספר לרעיונות מעולם המדע, הפילוסופיה, הממשל והרוח.

אברהם שמואלי, מחבר הספרים "שמשו" ו"האדם התבוני". חוקר את הקשרים בין מודעות, גוף וטראומה במסגרת עבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה.