בּוֹאוּ נוֹדֶה בָּזֶה: לֹא כֻּלָּם צְרִיכִים אַבְחָנָה בִּשְׁבִיל לָדַעַת שֶׁמַּשֶּׁהוּ שָׁם מִתְנַהֵל אַחֶרֶת. לִפְעָמִים זֶה פָּשׁוּט קְצָת יוֹתֵר מִדַּי: הַקְּפִיצוֹת, הַשִּׁכְחָה, הַהֲצָפָה, הַצְּחוֹק הַלֹּא קָשׁוּר בְּאֶמְצַע שִׂיחַת עֲבוֹדָה, הַוִּכּוּחַ שֶׁרַק אַתָּה נִהַלְתָּ בָּרֹאשׁ וְנִצַּחְתָּ. בְּקֹשִׁי.
הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא לֹא מַדְרִיךְ. הוּא לֹא טִפּוּל. הוּא גַּם לֹא מִתְיַמֵּר לְהַסְבִּיר.
הוּא פָּשׁוּט שָׁם, עִם כָּל הַפַּרְצוּפִים, הַמַּבָּטִים, הַקְּשָׁיִים, הַפָדִיחוֹת, הַקְּלָלוֹת בַּלֵּב, וּבְעִקָּר, עִם הַהוּמוֹר הַמְּטֹרָף וְהַחֶמְלָה הַיִּחוּדִיִּים גַּם לָנוּ.
כָּתוּב וּמְעֻצָּב כְּמוּצָר שָׁלֵם הַמְּיֹעָד לִמְשֹׁךְ אֶת הַהִיפֶּר פוֹקוּס שֶׁלָּכֶם לִקְרִיאָה - מִבְנֶה, עִצּוּב וְקֶצֶב.
עִם טֶקְסְטִים קְצָרִים (כִּי סַבְלָנוּת זֶה לַחַלָּשִׁים), אִיּוּרִים בְּשָׁחֹר לָבָן (כִּי צְבָעִים זֶה רַעַשׁ), וְיָם שֶׁל רְגָעִים קְטַנִּים שֶׁמַּזְכִּירִים לְךָ שֶׁאַתָּה לֹא לְבַד וְכַנִּרְאֶה גַּם לֹא מְשֻׁגָּע רַק בָּנוּי אַחֶרֶת.
זֶה לֹא אִישִׁי. זֶה רַק אַתֶּם. וְזֶה סֵפֶר שֶׁלֹּא תַּצְלִיחוּ לְהַנִּיחַ (וְאִם תַּנִּיחוּ, כַּנִּרְאֶה תִּשְׁכְּחוּ אֵיפֹה).
