אין לדעת מי האכזרי ביותר מבין שלישיית בני הדודים של משפחת דרלינג. הם שולטים במסדרונות ווילו הייטס כמו מלכים, וכל אחד מהם אכזרי ויפה יותר מהשני. בעיניי, הגרוע מכולם הוא דוולין דרלינג, שהחליט לחסל את יריביו, ואני הראשונה ברשימה.

העיירה 'פוקנר' וכל יושביה בבעלות משפחת דרלינג, והם לא מרוצים מכך שעברנו לעיירה הדרומית הקטנה שלהם. בני המשפחה שלהם שייכים למעמד המלוכה של העיירה, והם לא מתכוונים לפנות את הכס שלהם לאחיי.

ביום הראשון שלי באקדמיית העילית של העיירה, אני מקבלת עצה אחת פשוטה: 'אל תתבלטי, ואולי ככה תשרדי'.

אין לי שום בעיה עם זה. אני בסך הכול רוצה לשמור על פרופיל נמוך ולפתוח דף חדש בבית ספר שבו אף אחד לא מכיר את שמי ולא יודע את הסודות שלי. אבל כשאני מחליטה להתעמת עם דוולין דרלינג, החלום הזה מתנפץ לרסיסים.

לפתע, אני הופכת בעל כורחי לכלי במשחקים המעוותים שלו, וכולם צופים מהצד – מחכים שדוולין ישבור אותי ויוריד אותי על ברכיי.

לצערו, הוא יתאכזב לגלות שאני לא כורעת ברך בפני אף אחד.