"לבד בחושך, רועדת ולא מקור, דפקתי על דלת הבית שלו. רציתי צדק. האיש חייב להיענש! אבל המחשבות על המעשה שעמדתי לעשות, הקפיאו את כפות הרגליים. כבדות היו כמו גושי ברזל יצוק והנשימה כמעט נעתקה. אולי עלי לוותר על הנקמה ולהסתלק מכאן?"

תל אביב, שנות החמישים. מה גורם לריקי, אימא צעירה לבת שמונה, לרצות לעשות מעשה שלא יעשה? – הצורך, הכורח להתמודד עם עול גדול שהתרחש. האילוץ הבלתי אפשרי להיאבק על הצדק שלה ובסוף הדרך, על החופש שלה.

בתנאים לא תנאים, תוך התמודדות עם כוחות חזקים ממנה, ריקי עוברת מסע של העצמה נשית, התבגרות והתגברות, שמתחיל בשנות החמישים ונמשך עד היום.

"רוצה הייתי לספר לכול העולם את הסיפור שלי. תתביישו לכם כולכם, אנשי הנהלת משרד החינוך. צבועים אתם ומרושעים, למה טייחתם את האמת? כדי לשמור על המשרות שלכם, לא יותר מזה!"

טובה אלברג, ציירת ופסלת, עזרה לאלפי ילדים, במשך עשרות שנות חינוך, לספר את סיפורם, להתבטא ולעמוד מול קהל. בעשור החמישי לחייה החליטה להגשים חלומות נוספים. היא למדה וכתבה שני מחזות, חמישה תסריטים, ואת הספר "בושות" שתורגם לאנגלית. זהו ספרה השני.