“כשהרוח הצוננת הצליפה סביבי, פרשתי את זרועותיי לרווחה וחיבקתי את איתני הטבע. הרגשתי תחושת חופש שהייתה חסרה בחיי זמן רב מדי. אני, לונה בללי, נושמת חירות!”
החיים לא חייכו ללונה בללי, שנולדה למשפחה חרדית מברוקלין. משפחה שברחה מהעיר חאלב שבסוריה, והיגרה לשכונת היהודים בורו־פארק הידועה.
בעקבות נישואיה בשידוך לגבר מתעלל, לונה, שמנסה להגן על עצמה ועל בנותיה מאכזריותו, משלמת על כך מחיר כבד.
היא נידונה לשנות מאסר ארוכות בכלא הנשים השמור ביותר במדינת וירג’יניה.
תקופת הכלא הארוכה מלווה במסכת התעללות נפשית ופיזית, שהיא המשך ישיר לגיהינום שבו חייתה בשנות נישואיה.
בכלא, לונה נחשפת למצבי קיצון, טרגדיות, התאכזרות, בגידות — ובעיקר מנסה לשרוד בעזרת חברה טובה שהכירה.
למרות הקשיים הרבים, לונה מנצלת את השקט ששורר בצינוק ועושה לעצמה חשבון נפש על בגידות ותככי העבר, על התפילות, על האהבה שנקטעה, ולמציאת מנוחה ושלווה לנפשה.
נושמת חירות הוא רומן על נשים חזקות ושורדות, אשר עברו חוויות קשות, השפלה, רמיסה ונידוי, ובחרו לפרוץ גבולות ולהילחם למרות הסכנות.
שרה אוריה אלבז, ילידת 1968, בוגרת לימודי מינהל ומדיניות ציבורית, סגנית ממונה המינהל ומנהלת משאבי אנוש בלשכת הבריאות מחוז הדרום. נשואה לאלי, אם לצופית, מאיה וטליה, זהו ספרה השני.
