תּוֹרָה כִּכְתָבָהּ וּכְפֵירוּשָׁהּ

חלק א': תּוֹרָה כִּכְתָבָהּ - פירושי פשט-הכתוב בתורה:

שאלה ופשטה, מדוע דווקא, תובנות בתורה, תורה למעשה, וחי בהם, והגית בו, וידעת היום, כבוד הלשון, עם שיר מחורז לסיכום כל פרשה

חלק ב': תּוֹרָה כְּפֵירוּשָׁהּ - לקט פירושי פרשנים המובאים בקצרה:

רשב"ם, בעל הטורים, אבן-עזרא, רבנו בחיי, רלב"ג, בכור שור, יש"ר (יצחק שמואל רג'יו), שד"ל (שמואל דוד לוצאטו), העמק דבר (הנצי"ב), הרוקח, תורת משה (אלשייך), מלבי"ם, אברבנאל

הקדמה

העשור האחרון היווה נקודת מפנה בחיי, בו התחלתי לכתוב פרשנות לתורה, לפי הבנתי וללא הסתייעות במפרשי-תורה אחרים, וזאת מתוך התבוננות ישירה ופשוטה בכתוב בתורה הכתובה. בגיל 60 חשבתי שהגיעה העת לחשוב באופן עצמאי, ואף חובה על כל אדם לעשות זאת בבחינת כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ (דברים ל, יד). כל אדם נברא בצלם אלוהים ועליו להשתמש בו, בכוחו ובשכלו, להבנת התורה. בשנים הראשונות לחיי אדם הוא לומד וסופג מאחרים, ובאיזשהו שלב, בסביבות גיל 60, הרגשתי שאוכל להפיק מעצמי את מחשבותַי, שאלותי, תובנותי והבנותי. כמובן שכל מה שנכתב הוא על דעתי בלבד, ואינו מהווה דבר הלכה, ודאי לא מחייב אף אדם.

בכל שנה בחנתי את התורה מזווית אחרת, בבחינת "שבעים פנים בתורה". התחלתי בשאלות של תוכן (ביאור "שאלה ופשטה"), המשכתי לנסות ולהבין מדוע התורה משתמשת דווקא במילים שבחרה ולא במילים אחרות ("מדוע דווקא"), מסקנות מהכתוב ("תובנות בתורה"), מהן מצוות התורה כפי שכתובות בתורה ("תורה למעשה"), מה ראוי לעשות או לא לעשות אף שאין זה מצווה או עבירה ("וחי בהם"), מה הרעיונות הגלומים בתורה ("והגית בו"), מדוע התורה לא מספרת ב"זמן אמת" מה סיבת המאורעות שעם ישראל חוֹוֶה, שהתבררו רק מאוחר יותר כטובות ומועילות ("וידעת היום"), סוגיות בלשון התורה, בעיקר מדוע יש לעתים דגש בראש מילה שאינה מאותיות בג"ד כפ"ת וסוגיות רבות נוספות ("כבוד הלשון"). גם חרזתי את כל פרשות התורה לחרוזים ("לעיני כל ישראל"), ויצירה זאת מאפשרת הבנה בקצרה ובהנאה רבה למירב התוכן של התורה. יצירה זאת מובאת בראשיתה של כל פרשה בספר זה, להנאתכם.

אני ממליץ לכל מי שרוצה להבין את התורה, להתייחס בעיונו לזווית אחת בכל עיון, ולא בכל הזוויות יחד, בבחינת "תפסת מרובה – לא תפסת". בדרך זאת מחשבתך נתונה להבנת הזווית שבחרת בצורה מיטבית. אני מתכוון להמשיך ולבדוק זוויות נוספות במהלך חיי בעתיד.

במקביל לכתיבת ביאורי, המכונה בכללו "תּוֹרָה כִּכְתָבָהּ", התמדתי ללמוד כל שנה פרשן-תורה אחד או שניים, לסכם לקט מרעיונותיו בקיצור רב, תוך שאני כותב את השאלה עליה הוא עונה, ואת תשובתו, ובדרך כלל גם מסקנה שלי מביאור זה. הדגם שלי היה פירוש אברבנאל שמקדים שאלות ואז עונה עליהן. פרשנים אחרים כמעט ולא נוהגים בשיטה זאת. כך זכיתי ולמדתי כסדרם עד כה כעשרים פרשנים, ומהם סיכמתי בכתב את פירושי רשב"ם, בעל הטורים, אבן-עזרא, רבנו בחיי, רלב"ג, בכור שור, יש"ר (יצחק שמואל רג'יו), שד"ל (שמואל דוד לוצאטו), העמק דבר (הנצי"ב), הרוקח, תורת משה (אלשייך), מלבי"ם, אברבנאל. לכן קראתי לחיבורי זה תּוֹרָה כִּכְתָבָהּ וּכְפֵירוּשָׁהּ, אשר יוצא לאור בשני חלקים: חלק ראשון "תורה ככתבה", וחלק שני "תורה כפירושה - לקט פרשנים על התורה". גם בנושא זה אני מתכוון להמשיך ולהתמיד בכל שנה וללמוד פירוש של פרשן או שניים, להבינם ולסכמם.

בסוף החלק הראשון הבאתי מספר מאמרי-מחקר שערכתי במשך כשניים וחצי עשורים, בעיקר כאלה הקשורים במיקומו של קבר רחל, קו אזימות 23.5 מעלות העובר במקומות קדושים רבים בארץ ישראל, והמסתעף ממנו לענייני ה"עולם הבא". מאמר אחר עוסק בפתרון הסתירה כביכול בין התורה הקובעת שבני ישראל ישבו במצרים ארבע מאות ושלושים שנים (שמות יב,מ) לבין חז"ל הקובעים כי השתעבדו למצרים מאתיים ועשר שנים.

אני חייב תודה לכל מי שקרא, העיר והגיב לפירושי במשך השנים, ותודה מיוחדת לאשתי גדית אשר בהשראתה ובעצם נוכחותה והשיח עמה, אני כותב וחושב, וחש בנוח לכתוב מה שעולה במוחי, אף אם לא תמיד הדברים עולים בקנה אחד עם השקפת עולמה. כל פירושַי והגותי החלו להיכתב לאחר שנישאנו, לפני כשלוש עשרה שנים.

אני מודה לה' שזיכה אותי לחשוב ולהעמיק כפי הצלם שנתן בי, ומייחל שמעיין-חיים זה לא ייפסק.

אני מקווה שהקורא יהנה מפירושַי ומהגיגַי, אף אם לא יסכים עמהם בכל רעיון ובכל מילה, ומאחל לו שיזכה לפרש לעצמו את התורה, לפי הבנתו, בבחינת "והגית בו", כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.

אורן ירון מס (אי"ם), ירושלים, אייר תשפ"ב.

המחבר

תורה ככתבה וכפירושה

⁦₪ 100⁩