העולם הטכנולוגי מתפתח בקצב מהיר מאד. ואיתו גם גיל השימוש בציוד הדיגיטאלי מצעיר . השימוש

בטלפונים סלולרים עם תוכנות המסרים המידיים כבש את העולם והשימוש בו כל כך נפוץ עד שניתן למצא

שכנים שבמקום לדפוק בדלת הנמצאת מולם , כותבים הודעות ווטסאפ ובני משפחה כותבים מסרים אחד

לשני במקום לפנות ולתקשר.

התקשורת האמיתית המחממת את הלב הולכת ומתמעטת ומשאירה בדידות. ישנן מדינות שהבחינו

בתופעה ואף הרחיקו לכת עם תפקיד חדש – שר לענייני בדיד ות, ומדינות אחרות מפתחות רובוטים

שישמשו חברה לאנשים.

הילדים שלנו כבר גדלים לתוך חברה שבה כל אחד ספון בביתו, ומתקשר דרך המדיה הדיגיטאלית. שנות

הקורונה העצימו את החשיפה לטכנולוגיה לכל שכבות האוכלוסיה וקצרו את תקופת החדירה שלה

למוסדות מסורתיים ש דרשו מפגש של פנים מול פנים כמו בתי ספר שעב רו למפגשי זום בגלאים מאד

צעירים,

ילדים מתקשרים באמצעות תוכנות מסרים מ ידיים מקליטים ומסרטים, מצלמים ומשתפים .

הבדידות הטכנולוגית המתרחבת היא נושא ספר ילדים חדש שכתב דורון ארז ובו כל עולמו של ילד צעיר

בשם יאיר מתנהל באמצעות הטלפון הנייד. בסיפור אובדן הטלפון הנייד מפיג את הבדידות. ראו איך זה

קורה...

דורון עפרון