גֶּבַע הוּא בְּוַדַּאי לֹא הַיֶּלֶד הַיָּחִיד שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְבַד, בְּעַצְמוֹ.

אֲבָל מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁהַדְּבָרִים קְצָת יוֹתֵר מְסֻבָּכִים? כְּשֶׁקֻּפְסַת דִּגְנֵי הַבּקֶֹר מֻנַּחַת גָּבוֹהַּ

מִדַּי בָּאָרוֹן? כְּשֶׁמֵּרבֹ זִפְּזוּפּ לֹא מוֹצְאִים אֶת הַתָּכְנִית הָאֲהוּבָה? אוֹ כְּשֶׁהַכֶּלֶב מוֹשֵׁךְ חָזָק

אֶת הָרְצוּעָה? כְּמוֹ בְּכָל מַצָּב, גַּם בַּמִּקְרִים הָאֵלֶּה גֶּבַע הִגִּיעַ לַפִּתְרוֹן לְגַמְרֵי בְּעַצְמוֹ.

הסֵַּפרֶ לבְַד בְּיחַַד מְתָאֵר מַצָּבִים הַמֻּכָּרִים בְּכָל בַּיִת וְאֵצֶל כָּל מִשְׁפָּחָה, וּפוֹנֶה לַיְּלָדִים

בְּדִיּוּק בַּגִּיל שֶׁבּוֹ הֵם מַרְגִּישִׁים גְּדוֹלִים וְעַצְמָאִיִּים, אַךְ עוֹד לֹא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל

מָה שֶׁאֲנַחְנוּ, הַמְּבֻגָּרִים, עוֹשִׂים.

נִיר אַרְצִי, נָשׂוּי לְנַעֲמָה וְאַבָּא שֶׁל עָמִית, אֲרִיאֵל וְגֶבַע, יוֹצֵר בַּהֲוָיָתוֹ, סָאָ"ל בְּמִיל'

בְּחֵיל הָאֲוִיר, מְאַמֵּן אִישִׁי וּמַנְחֶה לְמַנְהִיגוּת תּוֹדַעְתִּית.

דֶּרֶךְ מִלּוֹתָיו שֶׁל בְּנוֹ הַצָּעִיר ״לְבַד בְּיַחַד״, יָצַר סֵפֶר מָלֵא רַכּוּת, אַהֲבָה וְכָבוֹד לִיכָלְתָּם

הַמֻּפְלָאָה שֶׁל יְלָדִים לִמְצֹא אֶת דַּרְכָּם.

גם וגם